בעל עסק-מה יותר כדאי הלוואה בבנק או עסקת ליסינג?

בפני הלקוח העסקי עומדות שתי חלופות עיקריות: הלוואה בבנק או עסקת ליסינג מימוני ועסקת ליסינג תפעולי יבש אשר במשמעותה מהווה רכישה גם כן.

על מנת להגיע להחלטה נכונה, יש לבחון את הפרמטרים החשובים ביותר שמשפיעים על כדאיות העסקה:

א. גובה הריבית- יש לבדוק מהו גובה הריבית שהלקוח משלם על המימון. במקביל אין לשכוח כמובן גם את גובה הריבית שהלקוח משלם על החריגה מהמסגרת (במיוחד כאשר 85% מהעסקים מנצלים את האשראי שהבנק נותן ולמעשה נמצאים ב"מינוס". כאשר הריבית הממוצעת על חריגה נעה בין 9-12%!). נכון להיום הריבית המקובלת בשוק הבנקאי לרכב חדש נעה בין פריים לפריים+1%-3%, בהנחה שהלקוח אושר על ע"י הבנק. בחברות הליסינג לעומת זאת הריבית משתנה בין רכב לרכב, כאשר גובהה תלוי בעיקר בשני פרמטרים עיקריים- גובה ההנחה שחברת הליסינג מקבלת מיבואני הרכב ועלות גיוס הכספים של אותה חברת ליסינג (באמצעות בנקים, שוק ההון, הנפקת אג"ח ועוד).

לאור זה שההנחות של חברות הליסינג,  בעקבות רכישת כמות לא מבוטלת של רכבים, היא יחסית גבוהה, בד"כ חברות הליסינג ידעו להציע ריבית הרבה יותר אטרקטיבית מהבנקים.

לפיכך-ברוב המקרים עלות המימון תהא אטרקטיבית יותר בשקלול הפרמטרים הנ"ל אצל חברות הליסינג.

ב. אשראי חוץ בנקאי- בעולם האשראי של היום, הלקוחות העסקיים צמאים לאשראי חוץ בנקאי. במקרה של הלוואה בנקאית, הרכב ייחשב כחלק מהבטוחות למתן האשראי ולכן יכול להוות בעיית אובליגו. לדוגמה, מנהל סניף חדש יכול בהחלטה של רגע להחליט שהרכב לא מהווה בטוחה חזקה דיה עבור ההלוואה ולשעבד עוד אלפי ולעיתים עשרות אלפי שקלים ממקורות אחרים כגון פק"מ, תיקי מניות, נכסים וכו'.

בחברות הליסינג לעומת זאת, הרכב מהווה בטוחה יחידה עבור אותן חברות ובנוסף אינו יושב על מסגרת האשראי הבנקאית. מבחינת הבנק- הלקוח למעשה שוכר רכב ואין מדובר בהלוואה.

לסיכום- במחנק האשראי של היום, גם במחיר מעט גבוה יותר, מומלץ מאוד לעסקים לפנות לאשראי חוץ בנקאי כדי להשאיר את המימון שהם מקבלים בבנק לטובת פעילות שוטפת של העסק.

ג. עניין המיסוי- בקניית רכב באמצעות הלוואה בנקאית, הלקוח העסקי יכיר בהוצאות הרכב ע"פ תקופת פחת שנקבעה בתקנות מס הכנסה-ללא קשר לתקופת ההלוואה שלקח. תקופת הפחת לרכב פרטי היא כ-15% בשנה. כלומר, כאשר לקוח ירכוש רכב בסך 100,000 ₪ לדוגמא -הוא יוכל להכיר בכ-15,000 ₪ בשנה כהוצאות רכב עבור מס הכנסה.

בליסינג לעומת זאת- למרות שהלקוח למעשה במסלול רכישה של הרכב (במימוני ו\או בתפעולי יבש) הוא מכיר בחשבונית שכירות שהוא מקבל מחברת הליסינג חודש בחודשו כהוצאת רכב. כך יוצא שלמעשה הוא יקזז את כל הרכב במהלך התקופה (בין 3 ל-5 שנים), ובמקום פחת של 15% בשנה הוא ייצר הוצאות על אותו הרכב שעולה 100,000 ₪ של בין 20,000-33,000 ₪ בממוצע.

לפיכך כל עוד מדובר בלקוח ברווח- ישנה עדיפות לשיטת הליסינג, שכן הלקוח למעשה מקדים הוצאות ובכך חוסך עלויות מס הכנסה.

ד. הבעלות על הרכב- במקרה של חברה בע"מ, על מנת להכיר בהוצאות הרכב בחברה כאשר קונים רכב באמצעות הלוואה בנקאית, חובה לרשום את הרכב ע"ש החברה. ע"פ לוי יצחק נכון לשנים האחרונות-הפחתה על רכב שהיה בבעלות חברה בע"מ הוא 22% ממחירו. לעומת זאת, במקרה ליסינג מימוני, הרכב רשום ע"ש חברת הליסינג, כאשר לוי יצחק מוריד 6% בלבד על רכב שבעברו היה ליסינג מימוני לאדם פרטי ו- 17% במידה והיה מוכר לחברה.

במקרה של עוסק מורשה- אמנם הרכב ירשם על שמו הפרטי של הרוכש בהלוואה ובכך יכול לחסוך את 6% ירידת הערך, אך כנגד יהיה חשוף לעבירות תנועה, עיקולי רכב וכו' כאשר הרכב על שמו. גם עניין זה מהווה שיקול לא קטן ללקוח העסקי.

לסיכום סעיף זה -ברוב המקרים העדיפות היא בוודאות לרישום ע"ש חברת הליסינג, אך יש לשקול כל מקרה לגופו.

יצוין בנוסף כי אין כלל הפחתה על ליסינג מימוני ברכבים מסחריים כגון איסוזו דימקס, סיטרואן ברלינגו וכו', אשר משמשים בד"כ עצמאיים בעלי מקצוע.

לסיכום- יש לבדוק מספר פרמטרים כאשר הלקוח העסקי מתלבט בין בין הלוואה בנקאית לבין ליסינג. חלק מהפרמטרים העלנו על הכתב. ברוב המקרים המסקנה היא שהליסינג כדאי יותר. בכל מקרה- אנו ממליצים לבדוק מול חברת הליסינג ולהיוועץ באנשי הכספים.

* אי עמידה בתשלומים עלולה לגרור ריבית פיגורים והליכי הוצל"פ